דוקו ספיישל 
ראיון עם הרב פירר - חלק ב' 
 
  צילום: מתוך הסרט ``פירר- שאלה אחת קטנה``    
דוקו ספיישל |
 
ראיון: עמית גורן עריכה: נועה שנהב

הרב פירר, שמקדיש את חייו להצלת חיים, מדבר על החברה הישראלית, על המודל שלו לעזרה לזולת ועל הדילמה שבין דת ורפואה. חלק שני בראיון מיוחד לקראת הסרט "פירר- רק שאלה אחת קטנה"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לראיון עם הרב פירר - חלק א'

יש לך אתגר? יש רגעים שאתה מרגיש אדרנלין זורם פתאום בתוך היומיום?
האתגר הוא כל יום, כל חולה זה אתגר. האתגר שלי הוא לעזור לחולה. לפעמים זה יותר קל לפעמים זה יותר קשה. שזה לפעמים זה מחייב לעשות בירור חדש על שיטות חדשות, כמה זה שווה ומה הניסיון שנוצר עד היום, מה עומד מאחורי הרציונאל של הטיפול הזה. צריך לקחת בחשבון – הרפואה היא הדבר הכי לא מדעי. יש תרופות שבמעבדה, או ברציונאל שלהם היה אפשרי לבוא ולתת תחזית שהתופעה הזאת אמורה לעשות מהפכה בגידול מסוים, וכשהיא מגיעה במציאות אין לה שום השפעה. וזה אחרי שהשקיעו מיליונים של דולרים. אתה פתאום בעצם מקבל את האכזבה. כשנכנסים לדברים חדשים הרבה מאוד דברים מחייבים הרבה מאוד ריכוז וחיפושים לפני שממליצים לחולה לעשות פעולה זו או אחרת.
 
"הנוער זה הדבר הכי יקר שיש לנו"
 "הנוער זה הדבר הכי יקר שיש לנו" 
 צילום: מתוך הסרט "פירר- שאלה אחת קטנה" 
 
כאדם מאמין, אני מניח נתקל בסיטואציות שבהם אתה צריך להכריע מה חשוב יותר – המצווה, ההלכה או הרפואה ושיקומו של אדם כזה או אחר בכל דרך אפשרית?
אני לא מכיר עוד דת כמו הדת היהודית שאומרת שפיקוח נפש דוחה הכול. אם שבת, אם יום כיפור נופל בשבת, שזה יום הכי קדוש והכי מקודש, צריך לחלל את היום הקדוש בשביל להאריך חיים בכמה שעות של חולה. תצטרכו מזה לקחת את התובנה והמושג, כמה זה מושג של קדושת ערך חיים ביהדות שאומרים פיקוח נפש דוחה הכל.

אני חוזר רגע לשאלה יותר רפואית- באיזה מצב היית ממליץ לחולה לפנות לטיפול ניסיוני?
בלתי אפשרי לתת תשובה על זה. זה אינדיבידואלי, בעיקר כשמדובר בניסיוני. צריך לדעת מה זה נקרא ניסיון. יש דברים שניסיוני זה נקרא תרופה שיש לה הרבה ניסיון במחלות אחרות ועכשיו רוצים רק להרחיב למחלה נוספת. יש תרופות שהן תרופות חדשות, יש קוקטילים חדשים, כל דבר לגופו של עניין. שיהיה ברור דבר אחד. אני לא זוכר, שחולה או משפחה של חולה יבואו וישאלו אותי איך אני מקדם באמצעות החולה או איך אני כחולה מקדם את הרפואה בארץ. איך אני יכול לשפר את הסיכויים שלי לשרוד, זו השאלה, ולכן התשובות צריכות להיות בהתאם.

כאדם מאמין, וודאי היית שמח אם הייתי שומר על מצוות, הלכות וגם כל עם ישראל. נניח שכולם היו חיים על פי מצוות והלכות. מי היה חוקר, מי היה חייל, מי היה שוטר?
היה אפשר לחשוב שלא היה דבר כזה מאז בריאת העולם. אז לידיעתך היו דברים כאלה. כשעם ישראל עבדו את השם, היה צבא והיה רפואה והיה הכל. אפשר הכל לעשות על פי ההלכה, על כל דבר יש דיון בהלכה. מה מותר ואיך צריך לעשות, רק צריך שאנשים יסכימו וישכילו.

אתה פוגש באופן יומיומי את החברה החילונית וחי בתוך החברה החרדית. מה דעתך על החברה הישראלית כפי שהיא מתקיימת היום?
מאכזבת. מה אתה לא מאוכזב כשאתה רואה? שאין חינוך? אתה לא מאוכזב שאנחנו עומדים במקום 40 מתוך 57 בדירוג הבינאלומי. זה מעודד אותך כשאתה רואה שמערכת החינוך בארץ שובתת 60 יום ואף אחד לא יצא לרחוב לזעוק זעקה גדולה ומרה? אם היו סוגרים את שדה התעופה ליום אחד, אין לי צל של ספק שחצי מדינה היו יוצאים בזעקה? אני כבר לא מדבר על ההפסדים הכספיים, אני כבר לא מדבר על התדרדרות של הנוער, שזה הדבר הכי יקר לנו שיש בעולם. שוב אנחנו יושבים בניחותא, נחכה שישחקו הנערים בפנינו, ישחק שר האוצר מול יושב ראש ועד המורים. זו חברה בריאה? לחברה הזו פיללתי? זה לא מאכזב אותך? אני המום מהשאלה.
 
 אם הייתי רוצה להגדיר מיהו בעל חסד אמיתי, הייתי לוקח את אבא שלי כדוגמא 
מה אתה היית עושה בשביל לנסות לתקן?
כמשל – מישהו פעם שאל את חברו למה אתה צועק בתפילה? למה את לא יכול להתפלל נורמלי, למה אתה צועק? אז הוא נתן לו צביטה והוא אמר "איי". למה צעקת? הוא שאל. אז הוא אמר כאב לי. "אה, אז כשכואב צועקים?". זו הסיבה שאני צועק בתפילה. אם כואב, היינו צועקים.

אני רוצה להחזיר אותך הביתה. אתה הרי לא נולד עם הרצון לעזור לזולת
תראה, אין ספק שגדלתי בבית שהמוטיב של הנתינה זה היה כל האווירה בבית. אם הייתי רוצה להגדיר מיהו בעל חסד אמיתי, הייתי לוקח את אבא שלי כדוגמא. הוא היה התגלמות של אדם בעל חסד אמיתי.

מה הוא עשה?
אני מדבר על עזרה לזולת, בכל המובנים. בכל עזרה שבן אדם היה צריך ידע שיש לו כתובת לאן לפנות. וברור לך שזה היה ללא קבלת שכר. אני זוכר ליל סדר שבו באו לקרוא לו, בללו מוות פתאומי של אדם, ופתאום הוא נעלם לשלושת רבעי שעה. בליל הסדר. וזה היה ברור לו שזה מה שהוא צריך לעשות. יש כרגע משפחה שנמצאת בצרה וצריך לעזור להם. והמשפחה שלו, שימשיכו להיות בריאים, הם בסדר, לא חסר להם שום דבר, גם אם הוא לא יהיה שלושת רבעי שעה בליל הסדר, אל אף שכשהוא יצא הוא לא היה בטוח שזה ייגמר בשלושת רבעי השעה. זאת הייתה האווירה והחינוך שקבלנו. לא אנחנו היחידים. זה לא משפחת פירר היחידה שחונכה לכל ערכי הנתינה., זה דבר היה מובן מאליו. אני מניח שכך ממשיכה האווירה גם היום.

מתי אתה לוקח פסק זמן?
אני לומד כל יום בסדר גודל של בין 3-4 שעות.

יש קשר בין לימוד תורה לבין היכולת ללמוד את כל פרטי הפרטים האלה שקשורים לעולם הרפואה והמדע?
אני מניח שיש קשר בסגנון החשיבה אולי בסגנון הקליטה, בסגנון החשיבה, בסגנון האנליזה.
 
 
 
אין לך שום רפלקציה לגבי התהליך, היית תלמיד ישיבה, ושלושים שנה לאחר מכן אתה סוג של מעצמה, סליחה על הביטוי, במימדים של עולם הרפואה
יכול להיות. אבל אם אתה שואל לגבי אישית, הייתי מעדיף יותר את המעצמה השנייה. את המעצמה הרוחנית. לא הפופולאריות, הצנטרליזם.

הנחיצות
לא משנה, פופולאריות לא צריכה להיות שלילית. זאת עובדה. גם כשאתה אומר שבן אדם הוא נחוץ אז הוא פופולארי. צנטרליזם זה לא אומר שהוא צריך להיות בן אדם צנטרליסט בהתנהגות, אלא ברמת הביקוש. זה מקשה עליי.

אז למה אתה עושה את זה?
אני עושה את זה כי זאת חובתי. ולא רק חובתי, זו חובת כל אדם ואדם. זה חובתו של כל אחד כחברה, זה חובתו של כל בודד כאדם הומני, וזה חובתו של כל יהודי עוד יותר בגלל חלקים שמוזכרים בתורה כמצווה. זה מחויב במציאות. אחרת לחברה אין זכות קיום.

אבל אתה מבין שזה לא מתקיים
תראה, אתה יכול להגיד שחברה ללא קולקטיביות, מעבר לזה שהיא חברה אכזרית מאוד, היא חברה שלא תתקיים, פשוט לא תתקיים. רק הגיבורים והגדולים ישרדו והאחרים יפלו ויתמוטטו.

גדלת בעולם החרדי, יצאת מתוך העולם שבו הנתינה היא דבר מובן מאליו. ואתה מתמודד בתוך בעולם שזה לא מובן מאליו, שבו אם משהו צריך משהו הוא קונה אותו בכסף. עברת לעולם שחוקי המשחק הם קצת שונים
אני לא עברתי לעולם, העולם ההוא הגיע לעולם שלי. אני לא שיניתי פוזיציה. אני גם לא חושב שהעולם החילוני הוא אחר. אנחנו כולנו עם אחד. אני רק יכול להצטער על כך שהשכן שלי או שידיד שלי אחד בשם עמית או אחר, לא מקיימים את התורה והמצווה כמו שאני חושב שצריך לקיים אותם.
 
כל מי שמתקשר, מקבל מענה
 כל מי שמתקשר, מקבל מענה 
 צילום: מתוך הסרט "פירר- שאלה אחת קטנה" 
 
כשאתה יושב מול מומחים, לצופה מן הצד זה מאוד מרשים. הם למדו נוירולוגיה ואתה למדת עוד שמונה, תשעה תחומים ברפואה שבהם אתה מתמצא ברמה כזו או אחרת. איך אתה אוסף את מידע?
אני חושב שכל אדם ואדם יכול לעשות את אותו הדבר, אם רק תהייה לו מטרה ברורה והוא יתמסר למטרה. ברור לנו שהאינטליגנציה היא לא המטרה אלא האמצעי. אמצעי איך לעזור לזולת.יש אנשים שעובדים במטרה להרוויח כסף,במקרה הזה הכסף הוא אמצעי והמטרה היא החיים.

שאלה מתמטית לסיום. עשיתי חשבון של שמונים שיחות טלפון שנכנסות כל יום למערכת, ואני מוסיף לזה את השיחות הנוספות שאתה מקיים. איך זה נכנס ביום אחד? אתה משוחח עם שמונים עד תשעים אנשים, שלוש ארבע דקות, זה נראה לי כמו יום עבודה שלם
זה בהחלט יום עבודה שלם, אבל זה מתחלק לשעות, זאת אומרת יש טלפונים שמתחיל 12:00-15:00, ואחרי זה יש שמתחלים מ-17:00 עד 18:00 וטלפונים שממשיכים מ- 21:00 עד 23:00, או שעות יותר מאוחרות. הטלפונים האלו מתחלקים לאורך שעות.
ע.ג: זאת אומרת כמה שעות נטו ביום אתה משוחח בטלפון, נותן יעוץ רפואי בטלפון?
א.פ: השיחות הטלפוניות נטו יכולים להיות מאות דקות, אני לא זוכר בדיוק כמה זה יוצא 300 דקות או 280 דקות ביום.

ביום?
כן.

וכל אחד שמתקשר אכן מקבל מענה באותו יום?
מי שנכנס למערכת הממוחשבת, חוזרים אליו, וודאי.

אתה חוזר אליו?
המחשב חוזר אליו, ואני מדבר.
 
אם אני יכול רגע לדמות אותך, אתה בעצם האיש על הקטנוע ומולך משאית כבדת משקל שלא מצליחה להחליט אם לפנות ימינה או שמאלה. למה המערכת הרפואית שיודעת שיש מומחה מסוים למקרה הזה, לא מסוגלת להגיד אלה האנשים שיכולים לטפל בזה, זו אופציה מסובכת, למה צריך את האיש על הקטנוע, שמזגזג בתוך התנועה ומגיע לרמזור לפני כולם?
בעצם זו שאלה שגם אני שואל אותה. אני בוודאי לא כל כך הכתובת לענות על השאלה הזו, אבל אני בהחלט חושב שכך זה היה צריך להתנהל. שכל חולה היה צריך לקבל את כל האינפורמציה. אני גם חושב שהחוק מחייב להביא את כל האינפורמציה הזו בפני החולה, זה מתבקש מאליו. שיבוא ויגידו יש אנשים עם מרכזים, אנחנו מדברים על אותם הדברים שהם לא רוטיניים, על אותם הניתוחים הנדירים יותר. אולי הבעיה היא שאין להם את הזמן, כוח האדם מוגבל, אולי סיבות אחרות.

בוא נגיד שזה מאפשר לך בעצם לפעול
הייתי מוכן לוותר על זה בשמחה. כך שאם רופא מוכן לקבל את זה אני אומר לו עכשיו מראש תודה.
 
כל הזכויות שמורות לעמית גורן הפקות 2008


לצפייה בסרט: "פירר- שאלה אחת קטנה"
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by