הבטחנו זה לזו 
על המשמורת 

על המשמורת

 
הבטחנו זה לזו |
 
עו``ד ענבר שנהב - מתמחה בדיני משפחה

מתגרשים עם ילדים? כדאי שתבדקו איך זה עובד ומה האופציות, ורצוי לפני שאתם חותמים על הסכם הראיה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
צילום: אימג'בנק / Gettyimages
 צילום: אימג'בנק / Gettyimages   
אין ספק כי בכל משבר גירושין, מעבר לסבל של בני הזוג בפירוק התא המשפחתי, סובלים מאוד הילדים. המשבר שפוקד את הילדים הינו בלתי נמנע. גם אם הגירושין נעשים בהסכמה, הדבר קשה לילדים. אף אחד לא אוהב שינויים, בטח ובטח שלא ילדים, אשר רוצים וודאות בכל אספקט בחייהם.

משמורת והסכמי ראיה

אין בחוק הישראלי קריטריונים קבועים לפיהם בוחרים מי יהיה הורה משמורן. על פי החוק, קיימת רק חזקת הגיל הרך, שקובעת כי ילדים עד גיל 6 (בנים ובנות) יהיו במשמורת האם, אלא אם כן ישנן סיבות מיוחדת להורות אחרת. במרבית המקרים, כאשר בני זוג נפרדים, נקבעת משמורת הילדים, בהסכם או בפסיקת בתי המשפט, אצל האם ואילו לאב נקבעים הסדרי ראיה עם הילדים.

הסדרי הראיה תלויים בכמה גורמים: המרחק הגיאוגרפי בין מקום מגוריהם של הילדים וההורה הלא משמורן, מידת התקשורת וההבנה בין ההורים וכן-גילם של הילדים. הסדרי הראיה נקבעים על פי הצרכים של הילדים (גילאים) ויכולתם של ההורים, בהתחשב בסוג העבודה שלהם. הנפוצים ביותר הינם הסדרי ביקור אצל ההורה הלא משמורן (בדרך כלל האב), הכוללים שני ביקורים באמצע השבוע, בשעות אחר הצהרים, כאשר ביקור אחד כולל לינה והביקור השני מסתיים בשעות הערב. בנוסף, כל סוף שבוע לסירוגין לרבות לינה ביום שישי. בחגי ישראל ובתאריכי חופשות מהמוסד החינוכי - ההורים מתחלקים ביניהם. עם זאת, נהוג לקבוע כי עד גיל 3 הילד או הילדה אינם לנים אצל האב, לאור הצורך הגדול יותר בקרבה לאימם. בהתאמה, בדרך כלל לילדים בגיל 16 ואילך לא נקבעים הסדרי ראיה מתוחמים, שכן ילדים אלו "מצביעים ברגליים".

ישנם גם הסדרים פחות נפוצים. ישנם הסדרים שונים ומגוונים, אשר משתנים ממשפחה למשפחה. למשל, כאשר ההורים משתפים פעולה ויש ביניהם יחסים, וכן המרחק הגיאוגרפי מאפשר זאת, יש באפשרותם להסכים על משמורת משותפת, אשר מחלקת בפועל את שהות הילדים במחציתם. הסדרים מסוג זה אינם אהודים בבתי המשפט בישראל, שכן הניסיון לסוג כזה של הסדר לא התברר כמוצלח בארה"ב ומחקרים קבעו כי ההסדר גרם לבלבול גדול אצל הילדים, שנדו מדי יום מבית לבית. מאידך, אם ההורים מסכימים על ההסכמים החריגים, הם בדרך כלל מאושרים.

בצד השני של המתרס, ישנם מקרים בהם להורה הלא משמורן אין הסדרי ראיה פתוחים עם ילדיו ועליו לפגוש את ילדיו, באופן זמני או קבוע, בנוכחות עובדים סוציאליים (בפיקוח). פגישה שכזו תתקיים ב"מרכז הקשר", מרכז השייך לרשויות הרווחה בעיר בה מתגוררים הילדים. הסדרי ראיה מסוג זה נקבעים במקרים בהם קיים חשש לאלימות, להטרדה, או כל חשש אחר לרווחתו הפיסית או הנפשית של הילד הקטין.
 

מקרים של אי-הסכמה: טובת הילד קובעת

צילום: אימג'בנק / Gettyimages
 צילום: אימג'בנק / Gettyimages   
במקרים בהם ההורים אינם מגיעים להסכמות, מוגשת על ידי אחד מהם, או על ידי שניהם, תביעה למשמורת הילדים ו/או להסדרי ראיה. כאשר בית המשפט דן בסוגיית משמורת, הוא מחפש רק את טובת הילד. בשלב ראשון מוזמן תסקיר של פקיד/ת סעד מיחידת הרווחה באזור מגורי הילדים, על מנת שבית המשפט יוכל לקבל תמונה עדכנית של גורם אובייקטיבי עם הכשרה טיפולית, שנפגש עם ההורים והילדים ואף מבקר בביתם.
בתסקיר פקיד/ת הסעד ניתנות המלצות למי מההורים תהיה המשמורת, ואילו הסדרי ראיה - מומלץ לקבוע עם ההורה שאינו משמורן. בית המשפט מחליט האם לאמץ את המלצות התסקיר באופן חלקי, מלא, או כלל לא.

חשוב להדגיש כי בניגוד לכלל "סופיות הדיון", הקובע כי נושא שבית משפט דן בו לא יידון בשנית, סוגיות המשמורת והאפוטרופסות הינן סוגיות שאינן מסתיימות לעולם. הסיבה היא, שבית המשפט אחראי על טובתו של הילד. לכן כל סוגיה שיש בה צורך להגן על האינטרסים של הילד, גם מפני המחלוקות של הוריו, תובא לדיון בבית המשפט. המשמעות היא, שלעולם ניתן יהיה לפנות לבית המשפט על מנת לשנות את המשמורת או האפוטרופסות על הילד הקטין. אולם לפנייה לבית המשפט, לשינוי ההסדר הנהוג, צריכה להתלוות סיבה מספקת, המעידה על שינוי נסיבות שיגרום לבית המשפט לשנות את הכרעתו הקודמת.
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by