דוקו 10 
טור מיוחד: "למשפחות שלי אין תחליף" 

טור מיוחד: "למשפחות שלי אין תחליף"

 
דוקו 10 |
 

סיון תמרי, בתה של כוכבה וזנה מסרט הדוקו "אסירת תודה", בטור מיוחד לנענע 10

 
 
 
 
 
 
 
 
 
סיון תמרי. "המשפחה שלי לא קונבנציונאלית"
 סיון תמרי. "המשפחה שלי לא קונבנציונאלית"   צילום: ערוץ 10 
 
 

"מה, למה ואיך זה ש.." - בכל יום אנחנו שואלים את עצמנו את השאלות האלו. האם הדברים קורים מסיבה מסוימת או שמא אקראיים. לבחור ללחום את הדרך או להיות הקורבן שלה. אני מאמינה שאנחנו אדונים לגורלנו. הדברים אינם בהכרח בשליטתנו אך הבחירות שאנו עושים כתוצאה ממה שהעולם משליך לעברנו הן הכרחיות לעיצוב הפוטנציאל של מי שאנחנו יכולים להיות.

 

המשפחה שלי לא קונבנציונאלית. נולדתי לכוכבה וזנה מרוקאית בת ה 18. אישה מוכשרת, יפת תואר עם לב ענק שגם מכורה לסמים קשים. נשמה אבודה בעולם הגדול שלקחה את ההחלטה הקשה בחייה, להרחיק אותי ממנה ככל שניתן ולמסור אותי, בגיל חמש, למשפחת אומנה מהקיבוץ הדתי-יקי שדה-אליהו. היא לא ידעה אז שההקרבה הקשה שעשתה תציל גם אותה בסופו של דבר.

 

 
סיון תמרי. "ההקרבה הקשה שעשתה תציל גם אותה בסופו של דבר"
 סיון תמרי. "ההקרבה הקשה שעשתה תציל גם אותה בסופו של דבר"   צילום: פייסבוק 
 

שיתפתי פעולה למרות שלא הבנתי אז את מה שאני מבינה היום. מבחינתי לא היה הגיון בכל מה שקרה לה ולי. הרי אמא שלי זו אמא שלי עם או בלי הסמים והפשע. אלו החיים שהכרתי והיה לי טוב. אז מה פתאום כלא?!

 

ופתאום. משפחה אחרת, אמא אבא תחיה ודני תמרי פלוס צביק האח הכי גדול שיש והוא כבר אחרי צבא ונעמונת האחות החיילת שלי שצריכה לחזור הביתה לשבת ועיריתי ששומרת עלי עם חיוך אבל עוד רגע היא עוזבת את הבית לגור בחדר בקיבוץ ורואיקי. אחחחח איזה רואיקי. האח שלי סוג של גאון שגדול ממני רק בשנה. בום טראח.

 

סרטים שאולי יעניינו אתכם:

"הריצה של חייו" - סיפורו של גדי ירקוני

"יומן מלחמה" - כתבי ערוץ 10 ב"צוק איתן"


בקיצור, קיבלתי בית חדש בקיבוץ עם מרחבים של דשא ירוק, תורה ועבודה וקהילה של אנשים עם עיניים טובות וחיוך תמידי. אחרי שבועיים כבר תקעתי יתד וקראתי להם אמא ואבא. זאת הייתה עובדה בשטח - אני פה. אבל גם דאגתי לאמא כוכבה כי אין לה אף אחד אחר חוץ ממני. כשביקשתי לחזור אליה, הם היו מחבקים אותי ואומרים שהלוואי והיא הייתה בריאה מספיק. שבעצם הם רק שומרים עלי בשבילה ושהגיע הזמן לכתוב לה מכתב שישמח אותה כי עבר זמן מאז המכתב הקודם. (כאלו הם ההורים שלי).

 
 

אז הביולוגית בילתה כ 20 שנים בכלא (לא רצוף) ואני ביליתי בשבילי הקיבוץ. הנוכחות של ההורים שלי בחיים שלה איפשרה לה ללכת לאיבוד בלב שקט כי היא ידעה שהם אוהבים אותי לנצח.

 

משפחת תמרי שלי קיבלה אותי כמו שאני as is, עם כל ערימת הבעיות (ועוד איזה ערימה). שיקרתי, רימיתי הייתי בלתי נסבלת. בכיתי, צחקתי, צעקתי. הייתי מבולבלת מאוד והם לא התיאשו. האמינו בי, ריווחו אותי באהבה ונתנו לי דוגמא לאיך כן. אז גדלתי בשקט והיה לי טוב. עברו השנים ולאט התחלתי להבין שכל מה שהיה פה, היה בעצם לטובתי.

 

 
סיון תמרי. "שיקרתי, רימיתי הייתי בלתי נסבלת. בכיתי, צחקתי, צעקתי"
 סיון תמרי. "שיקרתי, רימיתי הייתי בלתי נסבלת. בכיתי, צחקתי, צעקתי"   צילום: פייסבוק 
 

יום אחד גיליתי שהביולוגית שלי נמצאת במשבר קשה ושהיא צריכה עזרה לעמוד על הרגליים ולחיות מחדש אז הצעתי לה לבוא לגור איתי שנה אחת בתל אביב.                                                                                       קשה לתאר במעט מילים את מה שהשנה הזו הביאה אל חיי שתינו. גדלתי שוב בכל כך הרבה דרכים. ראיתי אישה חזקה שקשורה אצלי בדם, אישה צוחקת שהופכת יגון לשמחה ומרעיפה עלי אהבה ללא תנאי. מצאנו אחת את השנייה מחדש, עשינו שלום והיה לי טוב.

 

מכל הבלאגן הזה יצא שבורכתי בשתי משפחות נדירות. משפחות שהתקיימו יחד ולחוד מחוץ למסגרת המשפחתית המסורתית. אנשים כאלה שמלמדים אותך להקשיב ולבחור אם להפוך עצב לשמחה ויום זיכרון לעצמאות.

 

למשפחות שלי אין תחליף. הם הנשמה והאוויר שלי והסיבה שאני יכולה לחיות בשמחה. הם לימדו אותי להרים את הראש, להסתכל בעיניים, להקשיב לכל מילה אך בעיקר לשים את הלב. קצת תרגול וזה עובד. בחיי.

 

 
מתוך הסרט "אסירת תודה"
 מתוך הסרט "אסירת תודה"   צילום: ערוץ 10 
 

זה קצה קרחון בסיפור שלא נגמר אבל כזה שהייתי חייבת לשתף. מצאתי לי את אילן ושחר ושפכתי עליהם את הכל בבת אחת. הם לא נבהלו מהבלאגן הזה ועזרו לי לסדר אותו לכדי סרט. מין סרט כזה שמרים את הראש, מסתכל בעיניים ובעיקר שם את הלב.

 

 

*למי שתוהה לגבי האבא הביולוגי שלי. יש לי כזה והוא איתי מיום 1 עד היום הזה. האיש הכי מיוחד במינו. איש פשוט ופרטי החבר הכי טוב שלי וקול החופש בלב שלי. יש לו אישה מיוחדת ועוד שתי בנות. האחיות 'הקטנות' שלי , המתנות הגדולות שלי- מאי ומיכל.

 

 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by